מערת קנה (וגם ביר עמר) כבר בעיות הרבה יותר מבחינה בטיחותית. בסופו של דבר המעיינות בנחל לא משהו גם בחורף ולטעמי עכשיו אין מה לחפש שם. בסוף החורף/אביב יש גם בריכות שכשוך לילדים וגם בריכות גדולות יותר למבוגרים.

אם אתה לא מכיר את המערה, זה מקסימום שעתיים (ולרוב פחות). אפשר לבלות שם גם שעות רבות, אבל זה רק אם יש לך מפה ואתה מכיר את המערה, אחרת תבלה שם שעות רבות ואף יותר, כדי למצוא את הדרך החוצה....
אבל לאחר הביקור במערה מומלץ ואפילו חובה מעיין בכדי להתרענן (ולהתנקות)

הוא לא נסתם בדרך כלל הוא נובע רק עד אמצע הקיץ ורק בשנים ברוכות הוא יכול להמשיך ולנבוע עד החורף הבא.

רט"ג לא קשורים לענין. שטח אש מבררים עם צה"ל (במקרה הזה פיקוד דרום) ובדרך כלל עונים לך חיילים/חיילות שלא יצאו בחייהם לשטח ותמיד יגידו לך שאסור להיכנס חוץ משבתות וחגים (לאחר תיאום, כמובן...). מנסיוני, צריך להתקשר כמה וכמה פעמים עד שעונה לך מישהו שיש לו מושג בשטח ורצון אמיתי לעזור ולבדוק באופן רציני אם יש אימונים באותו יום - קרה לי לא פעם ולא פעמיים, שאסרו עלי בהתחלה ולאחר שהתקשרתי שוב ושוב עד שענה לי בסוף מישהו עם רצון לעזור- לא תמיד היה אפשרי לטייל ולפעמים באמת היו אימונים באש חיה, אבל פעמים רבות אישרו לי.

יש פינות פיקניק ומספר מתקני משחק קטנים לילדים. לא יותר מזה ולא מסלול הליכה (אבל יש סינגל אתגרי של קק"ל לבעלי אופניים טובות וכושר טוב). כמו כן, לא רחוק משם נמצאת באר האלה (באר התאנה) שכבר המליצו עליה בפורום.

המים במפלי פרוד מגיעים מעין רמיאל שמתפרץ לאחר גשם (הוא נשאב במשך כל השנה, אך כשיש גשם וכמות הספיקה עולה על יכולת/צריכת השאיבה הוא מתחיל לזרום), במשך כל השנה גם הבריכה של עין רמיאל יבשה. בכל אופן, אם יש לך מפת סמ"ש ניתן ליצור מסלולים רבים באזור (עליה בנחל מירון עליון לעין זבד היפיפה (והיבש בתקופה זו) וירידה דרך כסא אליהו. עליה להר מירון דרך באר רום והמאגורה/מעיין הצמוד אליו וירידה דרך השביל השחור חזרה למירון. נחל כזיב עליון (מעין הזקן לבית ג'ן), הוטה 6 ליודעי סנפלינג, עין חותם והוטה 17 ועוד ועוד, רק לפתוח מפה ולהתחיל לצעוד בהתאם ליכולת ולחשק שלך)

הייתי שם לפני שנה ולא זכור לי שהיו שם שולחנות אבל ביער חרובית הסמוך יש הרבה פינות פיקניק. התל עצמו בגדול חשוף לשמש, אך ניתן למצוא פינות צל לאורך המסלול (שגם ככה לא ארוך)

הכי נח להתחיל מיקיר ולרדת משם לנחל (יש שער בגדר הביטחון של הישוב ובתחילת הירידה לנחל אתה עובר בבריכה הכי שווה במסלול (בריכת גבריאל - בריכה מלאכותית בגןדל של 3*3 בעומק 1.8 מטר). כשאתה מגיע לערוץ הנחל אתה צריך לרדת איתו (שמאלה) ולא לעלות במעלה הנחל (זה (מורד הנחל) החלק היפה). לאחר קצת יותר מ -1 ק"מ יש לך עליה לקרני שומרון (לבית העלמין של הישוב), צריך לעלות שם , אך ניתן להמשיך במורד הנחל לעין תנור ובריכת הצבים (עוד כחצי ק"מ לכל צד) ושם יש מעיין ובריכה גדולה נוספת. בכל מקרה, הזמן המומלץ הוא בסוף החורף/תחילת האביב (האזור נחשב בגדול בטוח אבל בתקופה זאת פחות תפגוש מטיילם ישראלים ויותר בעלי חלקות ערבים שעובדים במטעים שלהם - לא הרבה, אבל פחות מרגיש נח ובטוח ובכל מקרה המעיינות שגם ככה די מזרזפים נמצאים במצב שקשה להסתכל עליהם ואין מה לדבר על להשתכשך... חול המועד פסח זו התקופה הכי בטוחה והמקום מוצף במטיילים ואז המעיינות נמצאים בשיאם (והשיא לא כזה מרשים...)). לטעמי עדיף ללכת הלוך וחזור (לפחות הנהג ושאר הקבוצה תחכה לו בבית העלמין של קרני שומרון) כי זה מרחק קטן (מיקיר עד לעליה לקרני שומרון זה כ- 2 ק"מ לכל צד. מהפניה לקרני שומרון, הנהג יכול לוודא שהקבוצה עלתה לכיוון הישוב ובית העלמין ולא המשיכה בערוץ והוא ישוב על עקבותיו ליקיר)

השווער שלי פחות אהב את הבדיחה...

מזכיר לי את השווער שלי ששאל אותי על מקום בחול המועד עם מים וצל, בלי הרבה אנשים ושיהיה קרוב לבית.
אמרתי לו שיכנס לאמבטיה.....

כל נחל חוה נמצא בשטח אש (אבל יש דרכים עוקפות להגיע לנחל...)

רק קח בחשבון שזה לא החלק שהשיבו לו מים ויש שם רק בריכונת שכשוך מנביעה בערוץ ולא כמויות מים ופלג שזורם כמו בחלק התחתון.

טעות שלי... עכשיו שמתי לב שזו קטגוריה גם של מדבר יהודה (משום מה היה זכור לי שמדבר יהודה היה בקטגוריה נפרדת...)

@שבילי-ישראלי אם כבר הזכרת את גב חוה, השוקת של עין חוה הרבה יותר שווה מעין נטפים.

שלושת האחרונים שייכים כבר לקטגוריה של מדבר יהודה. יש גם את עין עברונה אבל הכניסה אסורה עד כמה שאני זוכר.

המעיינות בשמורה נובעים מחוץ לאפיק הנחל ומשם זורמים אל הערוץ אבל מדובר בכל מקרה בבריכות שכשוך.

אולי כי זה גם מסלול... החלוקה באמת לא ברורה בין נחל למסלול. בכל מקרה לא הייתי מכניס את זה לקטגוריה של מטיבי לכת. הסימון הכחול שלצד הנחל לא תמיד ברור בשטח וישנם עוד שבילים שפרצו הפרות/מטיילים אבל כולם מקבילים לערוץ הנחל ומביאים את המטייל בסופו של דבר אל המים

נחל פרת מהמפגש עם נחל מכמש מזוהם בביוב והכניסה אליו אסורה (מלבד עין מבוע שנובע בבריכה מחוץ לנחל). לבריכות שבמעלה הנחל ניתן להיכנס. חלקו העליון והוזרם של הנחל הוא שמורה בתשלום (עין פרת) והכניסה אליו היא בכביש ארוך ותלול שיורד מהישוב עלמון (ענתות). יש גם שביל רגלי שעוקף את שער הכניסה לשמורה ומתחיל מעט לפני הכניסה לעלמון, אבל הסימון שלו בשטח לא כל כך ברור. ניתן לרדת גם מהישוב נופי פרת או מכפר אדומים לנחל לחלקו החינמי, אך אך זו ירידה ארוכה (ועליה ארוכה עוד יותר...) או להמשיך עד לנקודה בה הנחל חוצה את כביש 458 ומשם לתפוס טרמפ או שרכב יגיע לאסוף (אבל עם ילדים קטנים זו כבר הליכה ארוכה מידי ומסוכנת (יש כמה נקודות עם יתדות מעל תהום)). לחילופין ניתן להתחיל מנקודת החציה של הנחל את הכביש (יש מגרש חניה ושילוט) ולעלות במעלה הנחל כ- 20 -30 דקות עד לבריכה המכונה יונתן הקטן, אך גם הדרך אליה דורשת שימת עין על הקטנים ובנוסף הבריכה ברובה הגדול עמוקה (והמעבר מרדודים לעמוקים הוא מידי!)

יש את בריכת היענים בנחל הבשור. לא יודע עד כמה המים שם נקיים, אבל כנכתב כבר בפורום, שומר פתאים ה'...

גבגבר צמוד לרתמים, אבל חם ביום ונחמד רק בלילה.